בחר שכבה לזיהוי תקריות

הנקודות, הקווים, האזורים או הטבלאות אשר ישמשו לאיתור תקריות. שכבת הקלט חייבת לכלול רכיב זמן מפועל עם ישויות שמייצגות רגע בזמן, וכן לכלול שדה אחד או יותר שניתן להשתמש בהם כדי לזהות מסלולים.

בנוסף לבחירת שכבה מהמפה שלך, באפשרותך לבחור באפשרות בחר שכבת ניתוח בתחתית הרשימה הנפתחת כדי לדפדף לתכנים שלך עבור סט נתוני שיתוף קובץ Big Data או שכבת ישויות. באפשרותך אופציונלית להחיל מסנן על שכבת הקלט או להחיל בחירה על שכבות מתארחות שנוספו למפה שלך. מסננים ובחירות מוחלים רק עבור ניתוח.

בחר שדה אחד או יותר כדי לזהות מסלולים

השדות שמייצגת את מזהה המסלול. באפשרותך להשתמש בשדה אחד או במספר שדות כדי לייצג ערכים ייחודיים של מסלולים.

לדוגמה, אם אתה משחזר מסלולים של הוריקנים, באפשרותך להשתמש בשם ההוריקן כשדה המסלול.

הגדר תנאי לציון תחילת התקרית

הוסף תנאי בעזרת בונה הביטויים כדי לקבוע מהי תקרית. אם התנאי שציינת מתקיים, הישות היא תקרית. אם אתה לא מציין תנאי סיום, תקרית תסתיים כאשר תנאי ההתחלה כבר לא מתקיים.

לדוגמה, נניח שאתה רוצה לקבל התראה כאשר הסכום של השדות concentration_1 ו- concentration_2 גדול מ- concentration_3. כדי לעשות זאת, החל את התנאי הבא: ‎ ($feature["concentration_1"] + $feature["concentration_2"]) > $feature["concentration_3"]).

אם ברצונך לדעת כיצד הריכוזים השתנו במהלך הזמן, ולקבל התראה כאשר הערך הנוכחי של concentration_1 גודל משתי המדידות הקודמות של concentration_2 תוכל להשתמש בביטוי כגון ‎$feature["concentration_1"] > $track.field["concentration_2"].history(-3,-1)‎.

הגדר ביטוי לציון סיום התקרית (אופציונלי)

אופציונלית, הוסף תנאי בעזרת בונה הביטויים כדי לקבוע את הסיום של תקרית. אם תנאי הסיום שציינת מתקיים, הישות חדלה להיות תקרית. אם אתה לא מציין תנאי סיום, תקרית תסתיים כאשר תנאי ההתחלה כבר לא מתקיים.

לדוגמה, נניח שברצונך לקבל התראה כאשר הסכום של השדות concentration_1 ו- concentration_2 גדול מ- concentration_3, ושהתקרית תסתיים אם concentration_4 קטן מ- concentration_1. לשם כך, החל תנאי התחלה של ‎ ($feature["concentration_1"] + $feature["concentration_2"]) > ($join["income"] * .20) ותנאי סיום של ‎($feature["concentration_4"] < $feature["concentration_1"]).

אם ברצונך לדעת כיצד הריכוזים השתנו במהלך הזמן, ולקבל התראה כאשר הערך הנוכחי של concentration_1 גודל משתי המדידות הקודמות של concentration_2 תוכל להשתמש בביטוי כגון ‎$feature["concentration_1"] > $track.field["concentration_1"].history(0,-1)‎.

הצג בפני

כל שיטות הפלט יוסיפו שדות לישויות המקוריות. קיימות שתי דרכים לקבוע אילו ישויות יוחזרו:

• כל הישויות - זוהי ברירת המחדל. כל הישויות בקלט יוחזרו.
• רק תקריות - שיטה זו תחזיר רק את הישויות שהן תקריות. ישויות שלא נצא שהן תקריות לא יוחזרו.

ניתוח נתונים עם מרווחי זמן (אופציונלי)

ציין אם ברצונך לזהות תקריות תוך שימוש במרווחי זמן, אשר מחלקים את ישויות הקלט למקטעים לצורך ניתוח. אם תשתמש במרווחי זמן, עליך להגדיר את מרווח הזמן הרצוי, ואופציונלית להגדיר זמן ייחוס. אם לא תגדיר זמן ייחוס, יעשה שימוש ב-1 בינואר 1970.

לדוגמה, אם תגדיר את גבול הזמן ליום אחד, שמתחיל ב-09:00 ב-1 בינואר 1990, כל מסלול ייחתך ב-09:00 בכל יום וינותח במסגרת מקטע זה.

שימוש במרווחי זמן זו דרך מהירה להאיץ את זמן החישוב, מכיוון שהם יוצרים במהירות מסלולים קטנים יותר לניתוח. אם פיצול לפי מרווח זמן חוזר ונשנה מתאים לצורך הניתוח שלך, אפשרות זאת מומלצת עבור עיבוד של Big Data.

שם שכבת התוצאה

השם של השכבה שתיווצר. אם אתה כותב ל- ArcGIS Data Store, התוצאות שלך יישמרו ב-התוכן שלי ויתווספו למפה. אם אתה כותב לקובץ שיתוף Big Data, התוצאות שלך יאוחסנו בקובץ השיתוף של Big Data ויתווספו למניפסט שלו. הם לא יתווספו למפה. שם ברירת המחדל מבוסס על שם הכלי ושם שכבת הקלט. אם השכבה כבר קיימת, הכלי ייכשל.

בעת כתיב ל- ArcGIS Data Store (מאגר נתונים יחסים או מרחבי-זמני של Big Data) בעזרת התיבה הנפתחת שמור תוצאה ב, באפשרותך לציין את שם התיקייה ב- התוכן שלי שבה התוצאה תישמר.